"אָז לְמִי הִתְחַפַּשְׂתְּ הַיּוֹם לְמָּה שֶׁצִּפּוּ לְמָּה שֶׁקָּבְעוּ לְמָּה שֶׁהַתַּפְקִיד מְחַיֵּב לְמִי שֶׁהִתְרַגַּלְתְּ לַזֹּאת שֶׁלֹּא הִכַּרְתְּ וְאוּלַי לַמִּשְאֶלֶת הַלֵּב
וּמָתַי לֹא הִתְחַפַּשְׂתְּ וּמִי זַכָה לִרְאוֹת וּמָתַי הָיִית רַק זֹאת שֶׁאַתְּ רוֹצָה לִהְיוֹת?
תַּשְׁאִירִי לָךְ פֶּתַח לָבוֹא וְלָצֵאת
תַּשְׁאִירִי לָךְ פֶּתַח למִי שֶׁאַתְּ בְּאֱמֶת"
-- יעל קלו מור
בכל מקום שאליו אני מגיעה אני עוטה על עצמי מסיכה, בבית אני אם ורעיה, בעבודה אני אשת עסקים, עם חברות אני הכיפית, עם אבא אני הילדה ועם אמא אני הבעייתית.
אבל מי אני באמת, מתחת לכל המסיכות….
במהלך חיינו אנו תופרים מסיכות בהתאם לתפקידים והאנשים השונים שסובבים אותנו. אנו לומדים להתאים את עצמנו לסביבה שלנו ולהתנהג בצורה שבה אנו מאמינים שיקבלו אותנו. אנחנו עוטים כל כך הרבה מסיכות עד שלעיתים אנחנו מתקשים לזהות את הנפש שלנו.
המסיכות כאן בכדי להגן עלינו, להציג את עצמינו בצורה שנראית לנו כטובה יותר מהמוצר המקורי. אך רק כאשר נדע להסיר אותן ולאהוב את מה שיש למטה הסביבה שלנו תוכל לקבל אותנו באמת ולאהוב אותנו כפי שמגיע לנו.
אנחנו מזמינות אתכן ואתכם לבוא ולפגוש את מי שאתם וללמוד להתחבר ולאהוב את עצמכם קצת יותר.
פורים שמח ❤
Comments