"..אולי יבוא יום ונהפוך שווים
אתה תהיה לי נחל ואני לך ימים
ונזרום ביחד עד אין סוף
שנייה לפני שקו החוף מגיע..."
-- עילי בוטנר
אמנם אנחנו לאחר חג השבועות, אך בתוכו נושא משמעותי שהיה לנו חשוב להתעכב עליו.
בכל שנה בחג השבועות אנו קוראים במגילת רות ויש לכך מספר סיבות.
אחת הסיבות לקריאה במגילה היא התקופה העונתית המקבילה, גם שם זהו זמן הקציר, רות אוספת שיבולים שנותרו לאחר הקציר בשדה.
השנייה קשורה לכך שדוד המלך, שעל פי הכתובים הינו נכדה של רות המואבייה, נולד ונפטר בחג השבועות.
הסיבה השלישית הינה שבחג השבועות העם היהודי קיבל עליו את התורה ונשבע "נעשה ונשמע", וכך גם רות המואבייה קיבלה על עצמה את התורה בהתגיירותה.
אז מה קשור מגילת רות וקבלת האחר???
ובכן, רות המואבייה, כשמה כן היא, לא יהודיה. משפחת אלימלך משבט יהודה מחליטה לעזוב את מולדתה בזמן הרעב ועוברת לגור בשדה מואב. אב המשפחה נפטר והבנים נושאים את שתי הבנות המואביות. לאחר כעשר שנים גם הבנים מתים ללא ילדים ומשאירים את רות וערפה אלמנות עם אימם של הבנים, הלוא היא נעמי.
נעמי מפצירה בבנות לחזור למשפחותיהן, ערפה חוזרת, אך רות מסרבת לעזוב את נעמי "עמך עמי, ואלוהיך אלוהי" ושם בעצם מבינים שרות התגיירה, מקבלת על עצמה את אלוהי היהדות. נעמי חוזרת למולדת עם רות ושם רות מכירה את בועז.
רות ובועז ילדו את עובד שילד את ישי שילד את דוד המלך.
מדינת ישראל הינה כור היתוך, כולנו כאן (כמעט) מהגרים או בני מהגרים. ועל כן החשיבות בקבלת האחר בתוך החברה שלנו.
רוסים, אתיופים, מרוקאים, פולנים, עיראקים ועוד ועוד עדות ומוצאים שונים. בנוסף להם חיים לצידנו עברים נוצרים ומוסלימים,עובדים זרים ופליטים.
בתוך הדת היהודית ישנם זרמים רבים גם בין הדתיים החל מרפורמיים ועד אורטודקסיים ובתוך כך כיפות סרוגות, שחורות ועוד. אנחנו ימניים, שמאלנים, נוער הגבעות או הנוער העובד.
ולצד הדתות והמוצאים השונים ישנו ה"שונה" שחי איתנו ובתוכנו, ואף משתלב בחברה במסגרות שונות. ה"שונה" הינו בעל צרכים מיוחדים, ובתוך מושג זה נמצאות אוכלוסויות שונות ומשמעותיות.
בתוך הרקמה האנושית העדינה הזו עלינו ללמוד לחיות יחד בשלום ובכבוד הדדי.
רות המואבייה הינה גיורת בתוך העם היהודי. היא שונה. היא ויתרה על עברה ומשפחתה ובחרה לבוא עם נעמי חזרה. כך גם מיליוני היהודים שבחרו לעזוב את התפוצות ולבוא להתיישב בארץ ישראל.
אם בעז לא היה מקבל את רות שושלת דוד לא הייתה קורית.
קל ליפול לשוני, קל לדחות את האחר ולהאשימו בכל הרע שקיים. אך עלינו להבין שהשונה הוא חלק מאיתנו, ואנו שונים בעצמינו עבור האחר.
"ואהבת לרעך כמוך", זוהי מצווה שאנו מחוייבים לה על פי הדת היהודית. ומשמעה הוא שעלינו לנהוג באחר כפי שהיינו רוצים שינהגו בנו.
אז בפעם הבאה שאתם נתקלים באדם בעל מוגבלות, אל תלעגו לו ואל תכשילו אותו, נסו לנהוג בו כפי שהייתם רוצים שינהגו בכם. כשאתם משוחחים עם אדם בעל דיעה שונה משלכם, הקשיבו, לפני שתתנו את מדרשכם. אולי אפילו תגלו כמה מכנים משותפים ביניכם.
נסו להיות אמפתיים, לראות את מי שעומד מולכם, לא על פי צבע עורו, אמונותיו או יכולותיו פשוט את האדם עצמו, את נפשו. כפי שבעז ראה את רות.
מרכז דרך החלומות מציע טיפול רגשי בהבעה ויצירה, בתהליך פרטני, כחלק מקבוצה, או בסדנאות השונות.
מוזמנים ליצור איתנו קשר