זכרון ועצמאות

בכל שנה ישנם שלושה שבועות שבהם אנו עוסקים בזכרון.

אנחנו מתחילים בפסח שם אנו מצווים לספר את סיפור יציאת מצרים לבנינו ובני בנינו "והגדת לבנך" שמות י"ג פסוק ח'.

הזיכרון ממשיך דרך יום השואה, השואה הייתה מלחמה נגד העם היהודי, שנמשכה כשש שנים, בה ניסו להשמיד את עמנו במקביל למלחמת העולם השניה, ועלינו לזכור את הזוועות שעברו הסבים והסבתות שלנו (לאו דווקא האישיים).

שבוע לאחר יום השואה אנו מציינים את יום הזיכרון ונותנים כבוד לנופלינו, בין אם חיילים שנפלו במלחמה, שוטרים ולוחמי אש שנהרגו או הרוגים בפעולות איבה.

אנו מסיימים את תקופת הזיכרון בחגיגות עצמאותנו, יום העצמאות של מדינת ישראל.

לא היינו מגיעים לכוחינו לעצמאותנו ללא הנופלים בדרך. ולכן עלינו לזכור ולכבד אותם.

בהקמת המדינה היה חשוב לעם היהודי להציג דימוי חדש, שונה מהיהודי התפוצתי, שהיה נרדף וחלש. היהודי החדש היה צבר, דוקרני, מחוספס וחזק - שורד.

אבותינו ואמותינו בנו את המדינה פשוטו כמשמעו, ייבשו ביצות, סללו כבישים, נטעו יערות והקימו מושבים.

עם קבלת המנדט להקמת מדינה משלנו, התמודדו אזרחי ישראל עם מלחמות שהגיעו בזו אחר זו לאורך שנות קיומנו, וגם היום אנו כמעט תמיד במצב מלחמתי או הגנתי, גם אם איננו חשופים לכך בעורף.

לאורך חיינו אנו חווים תקופות שונות של יציאה לעצמאות.

בסביבות גיל שנתיים אנו מגלים את עצמינו, מתחילים לפתח שפה, מבקשים להתנסות לבד בפעולות שונות, ולומדים להביע את רצונותינו ומחשבותינו השונים.

בגיל 4 אנחנו בודקים את סביבת השווים שלנו ובוחרים עם מי נירצה לשחק, את מי אנחנו רוצים קרוב אלינו ואת מי להרחיק.

גיל ההתבגרות מתחיל באיזור גיל 9 והיום נמשך עד לסביבות גיל 30, כשעיקר התהליך הוא בדיקה של הערכים, הנורמות והצו המצפוני שלנו. השיא של גיל ההתבגרות הוא בין גיל 12 ל 18, שם אנו מתנסים בחברות שונות ותפקידים שונים עד למציאת הפרסונה אותה אנו רוצים להציג בפני העולם, זו שאנו הכי מזדהים עימה.

בגיל 18 אנו מתגייסים לצבא וחיפוש הזהות מושהה, בשל הצורך לאחדות בנראות, במחשבה ובעמידה בחוקים ונהלים צבאיים. אך גם בתוך השירות הצבאי ישנו מקום לחיפוש, ביחידות שונות, תפקידים שונים. וגם אם אני בבסיס סגור או יוצאת הביתה בכל יום.

לאחר השחרור מהצבא, חוזר תהליך החיפוש העצמי, לצד הערכים שגיבשתי עד כה. מה אני רוצה להיות…?

כל התהליכים האלה הם תהליכים לעצמאות אישית. הם מלווים במלחמות, כאבי גדילה, קשיים חברתיים, התמודדויות נפשיות, ותקיפות פנימיות וחיצוניות כאחד.

עלינו לחוות את הדרך על מנת להגיע ליעדנו.

כהורים עלינו לעזור לילדינו בתהליך חקירת הזהות והעצמאות האישית של כל אחד. עלינו לאפשר להם להתנסות מבלי לבקר ולשפוט, להיות זמינים וקשובים עבורם ברגעי קושי, אך גם בטוב. חשוב שנדע להכיל את הקשיים גם אם איננו מבינים, לא לנסות ולכפות עליהם את דעתנו ולהכתיב להם את את התהליך לפי אמונתינו.

אז ליום העצמאות ה73 של מדינת ישראל, אנו מאחלות לה ולנו שנמצא שלום פנימי וחיצוני, שנדע לקבל את האחר ואת עצמנו, שנצליח להקים ממשלה ושכל אחד מאיתנו ימצא את העצמאות האישית שלו ויצליח לבטא את עצמו בצורה המקדמת ביותר עבורו.

חג עצמאות שמח