אנחנו נולדים לתוך קבוצה, קוראים לה - משפחה.
בהמשך אנחנו משתלבים במסגרות חינוכיות שונות בתוך קבוצת השווים שלנו (בני גילינו).
בעבר, לפני שהמסכים היו חלק בלתי נפרד מגופינו, נפגשנו עם חברים מתחת לבניין, ברחוב ובגינה השכונתית. והקשרים החברתיים היו פיזיים ואינטימיים.
היום ילדים משחקים ומתקשרים זה עם זו דרך המדיות החברתיות, אם במשחק מחשב כמו פורטנייט או דרך אפליקציות כמו טיק טוק, סנאפצ'ט ויוטיוב.
ככל שאנו נעים קדימה טכנולוגית היכולת שלנו למיומנויות חברתיות ולתקשורת אישית ואינטימית יורדת. אפילו הודעה כתובה הפכה לקולית ושיחה לוידאו.
יש לילדים צורך להציג את עצמם ולהראות את מה שהם חווים בכל רגע, מבלי לחשוב על מי שצופה בהם או איך זה גורם לצד השני להרגיש.
אנו עדים לחרמות בוואטסאפ ולסרטונים מביכים ומאתגרים המופצים ברשתות החברתיות כשהיד קלה על ההדק.
חוסר היכולת לתקשר בחיים האמיתיים ומחוץ למסך מוביל לקשיים באינטימיות, בהבעה עצמית, ביצירת קשרים איכותיים ומשמעותיים ובהתפתחות האישית. קל לי להביע את עצמי מבעד למקלדת, כשלא רואים אותי ואני לא חשופה.
אצל הילדים הצעירים נראה קושי בקריאת סיטואציות חברתיות, בהתמודדות עם תסכול, ביצירת קשרים חברתיים ובמשחק משותף. ואצל הבוגרים נראה התבודדות והסתגרות, חוסר מוטיבציה, שהייה ממושכת מול המסך, וקשיים ביצירת זוגיות.
התקופה האחרונה מלווה בקשיים נוספים של ריחוק חברתי ואיסור התקהלויות, מפגשים חברתיים כמו תנועות נוער ומסיבות חברתיות
מתבטלים. ואנו מוצאים את עצמנו נשאבים לתקשורת דרך המסכים. האילוץ לעבודה עם מסכים מקשה עלינו ההורים בהגבלה של זמן מסך. והתקשורת דרך המסכים מכהה את היכולות בתקשורת בין אישית איכותית ואינטימית.
מטרתן של קבוצות חברתיות רגשיות לשיפור מיומנויות חברתיות היא קודם כל ליצור קבוצת שווים שבה הילדים או בני הנוער יכולים להיפגש ולתקשר באופן ישיר ולחוות את קבוצת השווים שלהם בתוך מסגרת אינטימית ומעצימה.
בקבוצה אנו בודקים יחד מה התפקיד שכל אחד מהמשתתפים בוחר לקחת לעומת איזה תפקיד מושם עליו, כמה מקום אני לוקח בקבוצה, איך אני מתנהלת בקונפליקט, איך אני מציג את עצמי ואיך אני מתמודדת במשימה אישית בקבוצה או במשימה קבוצתית.
במרכז דרך החלומות אנו מציעות קבוצות מותאמות גיל וצרכים.
מי צריך את זה?
הפרעות קשב וריכוז
מופנמים וביישנים
רגישים
מתבודדים
סף תסכול נמוך
קושי חברתי
ביטחון עצמי נמוך
留言