הקיץ הגיע ואיתו החופש הגדול
לילדים הצעירים יש מסגרות עד לשבוע השני של אוגוסט, אבל הגדולים נשארים תלושים למשך חודשיים או חודשיים וחצי עד לחזרה לספסל הלימודים.
כאשר אנחנו נטולי מסגרת אנחנו מועדים ליפול, והנערים והנערות המתבגרים.ות מותחים ובוחנים את הגבולות בתקופת החופש הגדול, גם את הגבולות של ההורים, אך גם את הגבולות של עצמם.
זה הזמן להתנסות בתוך קבוצת השווים שלהם.
הם הופכים את היום ללילה ובלילות נפגשים עם חברים ותחושתם היא ש - "הכל אני יכול בחופש הגדול"
בגיל ההתבגרות אנחנו מגבשים את זהותינו הבוגרת. את סולם הערכים שלנו, מה אנחנו אוהבים ומה לא, במה אנחנו מאמינים ואילו עקרונות חשובים לנו, זהו בעצם פיתוח העצמאות שלנו.
את הבדיקה אנחנו מבצעים על ידי שלילה והתנסות. מה שאנחנו כבר מכירים אנחנו שמים בצד לרגע ומתנסים בחויות וערכים שונים, מה שלא מתאים לנו אנחנו שוללים ומה שכן שומרים. בסוף הסיבוב אנחנו משמרים את הערכים שהתאימו לנו ואספנו בדרך לצד הערכים שהבאנו מהבית, שגם בהם עשינו סדר והחלטנו מה לשמר ומה לא.
חשוב מאוד שהנערים והנערות ידעו שיש הורים שרואים אותם, גם בתקופה הזו, ובעיקר דואגים להם ובודקים מה שלומם. ככל שהנער.ה ירגישו בטוחים יותר בבית, ידעו שיש מי שמקשיב להם ויכול להכיל את הדרך שהם עושים, כך הדרך תהיה קצרה יותר ופחותת סיכונים. אך אם התחושה תהיה שלא מקבלים אותם כמו שהם, שיש ביקורת כלפי כל בחירה שהם עושים ואין שיח מכבד ומכיל, כך החיפוש יהיה ארוך יותר וההתנסות תהיה מסוכנת וקיצונית יותר.
חלק מההתנסות של בני הנוער מגיעה מתוך צורך בתשומת לב ומתוך שעמום, חודשיים הם זמן ארוך מאוד לא מסגרת, ואנחנו ההורים עובדים כרגיל בתקופה זו (למעט חופשות פה ושם אם הצלחנו לסגור). בזמן הזה בני הנוער נמצאים לבד, ללא השגחת מבוגר שעות רבות, וגם כשההורים חוזרים הביתה הם מוצאים את הילדים פעמים רבות מאחורי דלת סגורה. בעקבות זאת עלולה להתגבר תחושה של בדידות, חוסר תכלית - כמה רואים אותי? כמה אני חשוב? ועוד, ומתעורר צורך בנראות. כאשר יש שיח פתוח והנערים.ות מרגישים שיש להם למי לפנות ויש מי ששומר עליהם הם יטלו פחות סיכונים. אך כאשר הם מרגישים שקופים הם ינסו להגיע לקצה בכדי להראות את עצמם ולהישמע - כל אחד.ת והקצה שלו.ה.
אז איך עושים את זה?
איך שומרים על הדרך של המתבגרים.ות שלנו שתהיה בטוחה ככל הניתן?
הדבר החשוב ביותר הוא כבוד, ולא כזה שמגיע מפחד, כבוד שמגיע מאהבה, הקשבה והכלה.
נסו ליצור חלון לשיח יומי עם הנער.ה, גם אם דלת החדר סגורה - הקישו ושאלו מה נשמע? זו לא צריכה להיות שיחה עמוקה במיוחד, אך תשומת הלב היומימית היא כאצבע על הדופק אל מול המתבגר.ת ותחושתיו.ה
קבעו זמן איכות אישי אחד על אחד עם הנער.ה אחת לשבוע ביום ושעה קבועים, אם זה קשה מדי, אפשר אחת לשבועיים, אך להשתדל לשמור על רצף ושיהיה רשום ביומן שלכם ושלו.ה. זמן האיכות הוא זמן של כיף! לא בדרך ל.. לא סידורים ולא קניות. זה זמן להנאה משותפת של שניכם ללא הפרעות ורצוי לתכנן אותו יחדיו מראש.
אם ניתן לקבוע זמן איכות משפחתי שבועי לשיח ומשחק, נסו להיות ספונטניים במשחק ולאפשר משחק קופסה, במחשב או משחקי ניחושים שונים. בהתאם לגיל והיכולת. העיקר שתהנו.
צרו מסגרת משפחתית שבה ידוע לכל אחד.ת מה המטלות שלו.ה (יומיות, שבועיות וכלליות), מה חוקי הבית, מה ההגבלות של כל אחד.ת מהילדים.ות. חשוב שהמסגרת תהיה ברורה ובטוחה נכניס גם את זמני האיכות, הכיף וההנאה האישיים והמשותפים שלנו כמשפחה.
הכל אני יכול בחופש הגדול, אך בכדי לצמוח ולגדול בחופש הגדול, אני זקוק לתנאים מיטיבים, לאדמה פוריה, לדשן ומים, לשמש מלטפת ולהמון אהבה.
אז שתהיה חופשה נעימה ומהנה
מדרך החלומות - מרכז לטיפול בהבעה ויצירה