כולנו מכירים את תחושות החרדה והמתח שעולות בעקבות חוסר הודאות.
מאז שנכנס נגיף הקורונה לחיינו, מדי ערב אנו מחכים מול המסך או ליד הנייד בכדי לנסות ולהבין את ההנחיות החדשות וההגבלות שנוספו.
כשאנחנו נמצאים באי ידיעה אנו מתחילים לפתח תחושות של תסכול, פחד ובלבול שמובילים לתחושות של חרדה ועד חרדה קיומית.
מיהו עובד חיוני? האם מותר לצאת מהבית בכדי לרדת עם הכלב? עד כמה מותר לי להתרחק מהבית? אם אתרחק, האם יעצרו אותי? מה פתוח ומה סגור? האם עלי ללבוש מסיכה כאשר אני הולך לסופר או לא?
והשאלה הכי גדולה - מתי נחזור לשגרה??
כמה חשובה לנו השגרה שלנו, ללכת לעבודה, לשלוח את הילדים למסגרת, לפנות זמן לחדר כושר או לפגישה
עם חברה, ארוחת שישי עם המשפחה. ופתאום השגרה נשברה.
ילדים לא בונים לעצמם את השגרה שלהם, המסגרת של הילד נבנית על ידי עולם המבוגרים (הורים, מורים, חוגים ועוד). החשיבות של שגרת היום עבור הילד גדולה פי כמה מאשר עבור המבוגר, כיוון שעבור הילד זוהי התנהלותו בעולם. אין לילד יכולת שליטה אמיתית בחייו, אנו ההורים עוזרים לו להפנים עולם ערכים על ידי קבלת החלטות עבורו ובעיקר בשנים הראשונות לחייו - החל משעת השכבה ועד למה מותר לאכול ועם מי אפשר להיפגש.
כשתינוק נולד הוא נמצא בסימביוזה עם האם, למצב זה קוראים אם-תינוק, לאחר כמה חודשים מתחילה הנפרדות ובעצם התינוק מבין שהאם איננה חלק ממנו, והיא לא אבר מגופו אלא יישות בפני עצמה. זהו הגבול הראשוני שאנו חווים בחיינו.
הגבולות בחיינו שומרים עלינו, הן כמו מעטפת המגינה עלינו ועוזרת לנו להתנהל בעולם. גבולות ברורים מרגיעים אותנו - איפה נגמרת מדינת ישראל ואיפה מתחילה סוריה למשל, אם אזרח ישראלי לא ידע איפה הגבול זה עלול להיות מסוכן..
חוקים עוזרים לנו להבין את המערכת החברתית שבה אנו מתנהלים, כשיש רמזור אדום - עוצרים, כך ניתן לשייט בכבישים בבטיחות. נוסף על כך ישנם ערכים חברתיים למשל כשמישהו מדבר אנו מקשיבים, כך ניתן לקיים שיח מקדם ומפרה.
במצב שגרה ברור לכולנו מתי קמים ומתי הולכים לישון, גם אם אנו מתקשים בשמירה על שעה ספציפית, אנחנוו צריכים לקום בבוקר בכדי להגיע למסגרות וללכת לישון בשעה סבירה בכדי שיהיה לנו כוח ליום למחרת.
בימים אלו, בהם השגרה מופרת, אין מסגרת להגיע אליה, ולכן קל מאוד ליפול לתחושת חופשה שבה אין יום ואין לילה, אפשר ללכת לישון ולקום מתי שמתחשק. אך בניגוד לחופשה שבה ישנה תחושת רגיעה, וזמן מוגדר שבו אנו ההורים בשליטה, בתקופה זו אין תאריך יעד לסיום המשבר, ובמקום תחושת רגיעה אנו במתח כל הזמן ומרגישים שאנחנו לא בשליטה.
דווקא בגלל זה, עלינו לשמר את גבולות השגרה בימים אלו עד כמה שניתן.
בדיוק כפי שאנו המבוגרים המרנו את פגישותינו לפגישות מקוונות, ובמקום ללכת לחדר הכושר אנו מתאמנים מול המסך, כך גם הילדים צריכים תחליף לפעילות הגן או ביה"ס ושעות ההשכמה וכיבוי האורות צריכים להישאר יציבים, בכדי שירגישו שהקרקע עליהם הם ניצבים עדיין בטוחה ויציבה.
גם לנו ההורים יותר קל להתנהל מול הילדים כשהגבולות ברורים לנו. לכן אנו ממליצות לבנות סדר יום ולהשתדל לשמור עליו. לדוגמא:
חשוב לזכור שילדים שומעים הכל, שימרו על גבולות הבית בכך שתפחיתו שיח על המצב בפניהם ותמעיטו בקבלת חדשות דרך המסך. עם זאת חשוב להסביר לילדים את המצב החדש ברמה מותאמת גיל.
השתדלו לשמור על מצב רוח חיובי ולדאוג לפעילויות מחברות במשפחה.
תנו מקום לתחושות ולרגשות שעולים מהילדים, דברו על זה, ציירו את זה ושחקו את זה כמה שניתן.
זיכרו שגם אם הילדים מורדים בימים אלו במיוחד, הם אינם פועלים נגדכם, הם פועלים מתוך מצוקה וניסיון לקבל שליטה במצב.
שנהיה בריאים ונצא בקרוב לחירות
באהבה
דרך החלומות
נ.ב
ניתן להוריד מכאן לו"ז ריק לשימושכם -